פרויקט לב יהודה בלב הקונפליקט | או בשמו המוכר "עוקף אל ערוב" הינו פרויקט פיתוח ותשתיות בעל חשיבות רבה | מיכאל אטיאס

פרויקט "לב יהודה" או בשמו המוכר "עוקף אל ערוב" הינו פרויקט פיתוח ותשתיות בעל חשיבות רבה להגברת הבטיחות, ביטחון ורמת השרות בכביש 60, שבין "צומת אפרת" ל"צומת סעיר" בואכה חברון וקרית ארבע.

הקטע הוא חלק מהותי ברצף הפרויקטים על כביש 60 המבוסס על "דרך האבות" העתיקה מבאר שבע לחברון, לירשלים, שכם, שומרון העתיקה עמק יזרעאל ועד נצרת.

קטע הכביש המטופל בפרויקט "לב יהודה" עמוס מזה שנים בשעות היום ובפרט במפגש הצירים הרוחביים החוצים אותו כדוגמת כביש 367 והכניסות לצירי רוחב שמשמשות את הצבא והמקומיים. העומס בולט ומשתרך ע"פ קילומטרים רבים בשעות העומס ויוצר פקקי תנועה גדולים המעלים את המתיחות באזורים רגישים. תרומה בולטת לעומס זה היא העובדה שבכביש מקטעים רבים שאינם אופיינים לכביש בין עירוני ובטח לא לכביש דו ספרתי שמהווה עורק תנועה מרכזי בגב ההר של יו"ש.

תוואי הכביש הקיים החולף את מחנה פליטים אל ערוב והעיירה בית אומר, שני מוקדים שמהווים מעין צוואר בקבוק תנועתי, כאשר פעילות הסחר והתנועה התנועה מ.. אל.. מתקיימת על הציר עצמו ולא במסוף צדדי. נוסף לכך מתקיימת שגרת סוחרים לאורכו של הציר, סוחרים וחקלאים שמוכרים את מרכולתם לעיתים מטרים בודדים מהקו הצהוב (807) שמסמן את קצה הנתיב. כמותם גם כאלו שחוצים את הציר מצד אחד לשני, תוך תקווה שהנהג יבחין בהם ויעניק אישור לחצות. העדר תאורה ותשתיות להולכי רגל נראים בצורה בולטת, המעקות בעיקולים והתמרור לדרכים בין עירוניות הן הסממנים היחידים שמזכירים כביש בין ערוני.

מכאן נולד פרויקט חשוב ומוסרי במעלה ראשונה, עם סיכונים מוחשיים שאינם רק בנוחות הנסיעה או טיב הדרך, אלא בשמירה על חיי אדם פר סה.

פרויקט לב יהודה מתווה 8.5 ק"מ כביש, כ- 70% מהתוואי בשטח בור. הפרויקט הוא למעשה 4 תתי פרויקטים שמתכנסים בקצה לפרויקט אחד ארוך. בפרויקט מתוכנן גשר באורך של כ- 35 מטרים, 4 צמתים מרומזרים, 3 מעברים חקלאיים, 6 מובלים, תשתיות ניקוז, העתקת תשתיות צבא, חשמל, תקשורת ועוד, לא נחפור על כל התשתיות, אבל אם כבר הזכרנו חפירה, יש בפרויקט כמיליון קוב' חפירה ומילוי.

בפרויקט כ- 50 כלי צמ"ה בכל יום עבודה, זמינות הקרקע העניקה לנו את האפשרות להפעיל שלושה מוקדי גריסה לאורך התוואי ולפעול במתכונת שמייעלת את מעבר החומר בין מוקדי החפירה / חציבה / גריסה והמילוי.

הפקעות ביו"ש – ישנן  מספר משימות מקדימות שהן תנאי הכרחי להבטחת התנהלות הפרויקט ברצף וללא עצירות ביניים. אחת המהותיות שבהן היא תפיסת השטח. נדרש להפקיע את השטח הדרוש לסלילת הכביש ומתקניו השונים. ההפקעה נעשית על פי חוק על בסיס תבע מאושרת ובתוקף. כידוע תהליך ההפקעות בכלל וביו"ש בפרט מורכב ורגיש ביותר ותמיד מלווה בפעולות שערכן במימד הזמן קשה להערכה. ביהודה ושומרון הסמכות מצוייה בידי הריבון-המפקד הצבאי,אלוף הפיקוד והכפופים לו.האופרציה המורכבת מתוכננת בקפדנות ולכבודה מוקם חפ"ק פיקודי שמלווה את התהליך יחד עם גורמי המנהל והמת"ק, צוות הניהול ויועץ ההפקעות.

תפיסת השטח בפרויקט בוצעה במבצע רצוף של חודש ימים כאשר בשונה מהליך הפקעה רגיל בו מסתפקים בסימון השטח המופקע עי גדור גבולות השטח המופקע הרי שבפרויקט שלנו הוחלט לממש את כל רוחב השטח המופקע עי כלים הנדסיים.

המבצע לווה באבטחה של מאבטחים אזרחיים עם "מטריה" של כחות צהל באזור שעמדו הכן לכל ארוע חריג.

בהחלטה מושכלת מראש של צהל והמינהל האזרחי בתיאום איתנו, מנהלי הפרויקט, הוחלט משיקולים ביטחוניים לדחות מימוש מספר אזורים מוגדרים כגון המכללה האיסלמית אלערוב-כדורי וכן לדחות הריסת מבנים בלתי חוקיים שהיו קיימים לאורך התואי וכן ורובן המכריע עבר בשקט יחסי תוך הידברות והסברה ללא צורך בהתערבות הריבון, צהל.

האתגרים בפרויקט שכזה אינם רק הנדסיים, אילוצים שנמתחים בין קשת רחבה של בעלי עניין, אזורים רגישים ונפיצים בטחונית וכן אילוצי ביטחון ובטיחות הנגזרים מהן.

במעלה ההחלטות הניהוליות המתקבלות בפרויקט שכזה נדרש מנה"פ לזהות את האינטרסים ומה שביניהם.

ניהול שביעות הרצון של בעלי העניין בפרויקט, היא ערך עליון ובעל חשיבות רבה עבור מנהל הפרויקט והם אלו שיכריעו במידה רבה האם הפרויקט יעבור ב"גל ירוק" או בדרך חתחתים.

הצורך בזיהוי האנשים, הקבוצות או האירגונים שעשויים להשפיע על הפרויקט ו/או להיות מושפעים ממנו חשוב ומהכרחי. כמובן שלכל בעל עניין מעורבות והשפעה שונה הדורשים ממנה"פ לפתח תקשורת מתאימה ומתמשכת לטיפול בסוגיות לכשהן יתרחשו.

יכולתו של מנהל הפרויקט לזהות בצורה נכונה את בעלי העניין ולנהל אותם כראוי היא לעיתים ההבדל שבין הצלחה לכישלון.

בפרויקט עוקף אל ערוב קשת רחבה של בעלי עניין, החל ממזמין העבודה, רפרנטים, מנהלי חטיבות, המועצה האזורית, הקמ"טים השונים וכיוב', בין כל אלו ישנם תושבים שאינם נמנים מבין תומכי הריבון ו/או מקבלי מרותו, צבא שהינו גוף מקובע ושרירותי, חברות ממשלתיות, וכלכליות מהצד הישראלי ומהצד הפלסטינאי שלעיתים אינם מסונכרנים בצורה טובה ומנוף הלחצים עליהם מעלה אתגרים לא פשוטים.

גיוס כ"א ועובדים שאינם תושבי האיזור ואינם דוברים את שפת המקומיים עלולה לייצר קושי וקונפליקט מול המקומיים. אלו מקצת הסוגיות שנפגשות באזור המיוחד של הפרויקט.

לאחרונה אנו עדים להתחממות גזרתית שאדי הרתיחה מורגשים היטב באזור, סוגיות אלו בדיוק מבליטות את סביבת אי הודאות שמנה"פ מנהל כנגדה סיכונים ופועל לתמרון נכון ומתואם שימזער את עוצמת ההתלהטות באם ותתרחש.

בשלביות העבודה באזור אימצנו את התהליכים הבאים:

1. זיהוי הגורמים המושפעים/המשפיעים מהפעילות או מתוצאת הפרויקט – ניתוח האינטרסים, המעורבות ואף קשרי התלות בניהם וכן השפעתם האפשרית על הצלחת הפרויקט.

2. ניהול בעלי עניין – לכל גורם משפיע/או משפע, נדרש לתכנן אסטרטגיה מתאימה, התהליך מגביל להפעלה וגיוס, תהליך שבו מנה"פ רותם את הגורם והופכו לחלק בלתי נפרד מהצלחת הפרויקט תוך שימוש בכישורים בין אישיים.

3. ניהול מעורבותם של הגורמים – התהליך כולל את ההתקשרות, ניהול העבודה וההתמודדות עם סוגיות העולות ממעורבותם בפעילויות הפרויקט ובכל שלביו, התועלת העיקרית בתהליך זה היא בכך שהוא מאפשר להגביר את תמיכתם מחד ולמזער את התנגדותם מאידך, הכל בכדי להגדיל במידה ניכרת את סיכויי הצלחת הפרויקט.

בכדי לנהל סיכונים ולהתחשב באילוצים צריך תחילה לזהות אותם, מקרה מפורסם פגש אותנו בתחילת הפרויקט בעודי פורס את תוכניות הפרויקט למח"ט עציון, ומסביר לו על תהליכי הפקעה שבכוונתנו לבצע במרחב (כ-11 בב"חים- בניה בלטי חוקית) אחת מהן היא הפקעה מהמכללה הפלסטינאית, רוח המפקד נשבה לכיוון בו נצטרך לבצע את העבודה בכוננות צבאית נרחבת, לא פחות. ארועים דומים שקרו במרחב "הדליקו" את השטח במהירות וגרמו לפרעות שעיכבו את הפרויקט חודשים ואף גבו פצועים והם אלו שעלולים לגרום נזק מתמשך שיעורר התנגדות להמשך ביצוע הפרויקט.

הוחלט על ביצוע קפ"ק 2 ותוכנית עבודה אבטחתית מוסדרת שתקבע כיצד, איך ומתי תבוצע ההפקעה באזור הרגיש.

בעודנו מקיימים דיון באשר לדרך הפעולה שתבחר, וכיצד היא עלולה להשפיע על סוגיות שאינם נמנות רק בהיבט ההנדסי של פרויקט, מתגבשת תוכנית עקרונית בשיחה עם יועץ ההפקעות, כזו שאינה מצריכה התערבות צבאית, כזו שתבוצע בשיתוף ובהבהרה ולא בפעולה חד צדדית.

תוך שלושה שבועות מהצגת המתווה בוצעה ההפקעה בשקט יחסי בשיתוף ובהבנה ללא כל צורך במעורבות פיזית של כוחות צהל.

זיהוי הגורמים וניהולם, בחירת האסטרטגיה וביצוע העבודה ברגישות המתבקשת הן אלו שצלחו את המשימה בבטחה ובביטחון.

בפרויקט מקרים נוספים בעלי רגישויות שונות ויכולת השפעה שונה, ארוע נוסף שהיוו סיכון להתנגדות, הינו בסמוך לכניסה של מחנה פליטים אל ערוב, שם נערכנו לכריתה של שלושה עצי זית יקרי ערך למגזר ובפרט לתושב המקום, אחד מעצי הזית עתיק וגדול ומיקומו על גבול קו ההפקעה.

לפי סקר העצים סווגו העצים להעתקה מאחר ובמיקומם מתוכננת תעלת ניקוז ותשתיות רבות. תהליך התאום כלל כמובן את זיהוי גורמי העניין והפעולה אכן תואמה עם המנהל האזרחי, צבא והקמ"טים הרלוונטים.

בכדי למזער את ההתנגדות באזור הרגיש, נקבעה פגישה עם בעל הקרקע לתאום מיקום חלופי לעצים בשטחו. באחד המפגשים הראשונים התקומם בעל הקרקע וסרב בתוקף לקבל את הבשורה. תוך מספר ימים שיגר מכתב למנהל האזרחי לבל יפגעו בעצים שכן אלו חשובים לו מאוד ועוד מספר התבטאויות שנחסוך בציטוטן.

לציין כי התיחסותם של הערבים להעתקת עצי הזית רגישה מאוד, לעצים אלו ערך סינטימנטלי לדייר ומהווה עבורו חזות הכל והבית בפרט. על אף התנגדותו הובהר לו כי כריתת העצים נועדה להסדיר דרך שרות בטיחותית שתעניק יציאה בטוחה ונוחה, כזו שתמנע את הקונפליקט הנוצר כתוצאה מהיציאה הפיראטית הקיימת כיום לכביש 60.

לאחר מספר פגישות עם בעל הקרקע וכתבה לא אוהדת בטלויזיה הפלסטינאית פרמנו את הסוגיה לגורמים, כינסנו את צוות התכנון ויועץ ההפקעות לבחינת החלופות ההנדסיות, מהן גזרנו את הפשרה המסתמנת מול הדייר. הכל במטרה לבטל התנגדות אפשרית מצד תושבי המקום. לאחר מספר חלופות הושגה פשרה לפיה יועתקו שניים מתוך שלושת העצים, את העץ הבוגר יותר נשאיר במקומו.

כל תלונות הדייר נמוגו כלא היו, העתקות בוצעו ללא כל התנגדות ואף בשיתוף והבנה.

לסיכום:

בניית מערכת יחסים טובה עם בעלי העניין היא הכרחית וחשובה במידה רבה, אחד הגורמים החשובים הנמנים עם בעלי העניין היא הקהילה והשילטון המקומי, הקשר עם הקהילות השונות, אלו שבעד ואלו שנגד, אלו שיושפעו במידה רבה ואלו שפחות. הצורך בזיהוי מוקדי ההתנגדות וניתוחם הוא החשוב והשפעתו יכולה להיות מכרעת עבור הפרוייקט.

צוות ההפקעות שפעל בהיכרות מעמיקה אל מול גורמי השטח היווה תשתית חשובה מאוד להצלחת המבצע וערוץ תקשורת לפעילויות נוספות אחרות.

תודה מיוחדת:

אל"מ איל שבימר מח"ט עציון

לסא"ל יקי אברג'יל סמח"ט עציון

יועץ הפקעות עו"ד בועז מורג

אהוד רויטמן מנהל חטיבת תשתיות מרגולין והנהלת חברת אחים מרגולין

צחי שטרסר וגלעד נאור מנהל וסגן אגף ביצוע מרכז בנתי